----זוויתו של חרק
היי, אתה עצור שם, לא, אל תתקרב אלי, אני מעוניין לחיות....
כן, משום מה, אינני יודע למה אני השפל שביצורים, רק עוברים לידי, וקללות גועל נמלטות מפני הסובבים אותי. מגדילות הנשים לעשות כאשר הן ממלאות את הבית בצרחות אימים והכול בגלל שאני נמלט לאיזו פינה אפלה, רק שלא ירגישו בי, כי אחרת אני אבוד ----
חרק הוא ייצור, אמנם לא בן אנוש, מגיע לו שירגישו אותו ויתנו לו גם במה מכובדת דיה. נכון שהדרך הכי מקובלת להתייחס אליו היא בצורת מעיכה, ריסוס, או במקרה הפחות נורא דחיפה של האף הצידה.
אני רואה את זה בכל יום מחדש וחושב לעצמי, למה זהו גורלי?
למה יש יצורים שזוכים לפינוקים וליטופים?
למה לנו לא יצרו פינת חי שבה נשאר מוגנים מיד האדם הארוכה והמזיקה?
יש שאלות שאין עליהם תשובות וכנראה גם אלו ביניהם, אני מתחיל להרגיש איך הטשטוש חודר לעצמותי, איך לא שמתי לב שאני החלפתי מקום תוך כדי מחשבה.
זהו, אין לי עוד כוחות, כאן אמצא את מותי, כנראה זה לרווחת התושבים – אתם החברים
כן, משום מה, אינני יודע למה אני השפל שביצורים, רק עוברים לידי, וקללות גועל נמלטות מפני הסובבים אותי. מגדילות הנשים לעשות כאשר הן ממלאות את הבית בצרחות אימים והכול בגלל שאני נמלט לאיזו פינה אפלה, רק שלא ירגישו בי, כי אחרת אני אבוד ----
חרק הוא ייצור, אמנם לא בן אנוש, מגיע לו שירגישו אותו ויתנו לו גם במה מכובדת דיה. נכון שהדרך הכי מקובלת להתייחס אליו היא בצורת מעיכה, ריסוס, או במקרה הפחות נורא דחיפה של האף הצידה.
אני רואה את זה בכל יום מחדש וחושב לעצמי, למה זהו גורלי?
למה יש יצורים שזוכים לפינוקים וליטופים?
למה לנו לא יצרו פינת חי שבה נשאר מוגנים מיד האדם הארוכה והמזיקה?
יש שאלות שאין עליהם תשובות וכנראה גם אלו ביניהם, אני מתחיל להרגיש איך הטשטוש חודר לעצמותי, איך לא שמתי לב שאני החלפתי מקום תוך כדי מחשבה.
זהו, אין לי עוד כוחות, כאן אמצא את מותי, כנראה זה לרווחת התושבים – אתם החברים